רש"י על קידושין מ״ד א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין מ״ד ע״א:ב׳ רש"י על קידושין מ״ד ע״א:ד׳ »

3 הֲרֵי מַאֲמָר, דְּמִדַּעְתַּהּ, וְקָתָנֵי: בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ! הָתָם בְּמַאֲמָר דִּבְעַל כֻּרְחַהּ, וְרַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, רַבִּי אוֹמֵר: קָנָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה.

פירוש רש"י על קידושין מ״ד א:ג׳

3 ורבי היא - דאמר מאמר תופס ביבמה בעל כרחה אם זרק לה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי:

4 רבי אמר קנה - כשאר מאמר להיות צריכה גט למאמר זה אם בא לחלוץ לה:

« רש"י על קידושין מ״ד ע״א:ב׳ רש"י על קידושין מ״ד ע״א:ד׳ »