רש"י על קידושין ג׳

1 התם הא קמ"ל - דטעם דאזלינן ביה אחר לקיטה משום אורחא דמילתא הוא:

2 מפני שדרכו ליגדל על כל המים - שמשקין אותו במים שאובין כירק דהיינו טעמא דירק כדאמר בר"ה דף יד. גורן ויקב כתיב גבי מעשר כדגן מן הגורן כו' מה גורן ויקב מיוחדין שגדלין על רוב מים דהיינו גשמים ומתעשרין אחרי השנה שעברה כדאמרינן בר"ה דף יב: דאזלינן בתר שנה שהביאו שליש בה ולא אחר לקיטתו וילפינן לה מקראי אף כל שגדלין על רוב מים דהיינו אילנות מתעשרין לשעבר ואע"ג דמעשר דידהו דרבנן הוא אסמכינהו אקראי יצאו ירקות שגדלין על כל מים מתעשר לשנה הבאה:

3 כוי - ספק חיה ספק בהמה:

4 יש בו דרכים כו' - דכיון דמספקא לן ניזיל ביה לחומרא:

5 שוה לחיה - וטעון כיסוי דם:

6 ולבהמה - חלבו אסור:

7 ושוה לבהמה וחיה - טעון שחיטה:

8 שאין שוה לא לחיה ולא לבהמה - אסור הרבעה עם בהמה וחיה:

9 זו אחת מן הדרכים - שהמביא גט או שחרור ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם בפ"ק דגיטין:

10 דאיכא פלוגתא - חילוק בדרכיו בדרך זו הוא דומה לכאן ובדרך זו אינו דומה כגון מתני' בג' דרכים למעוטי חופה דלא קניא ודזב הכי הוא דהוי אונס לזיבה ולא אונס אחר ודגטין באלו שוה ולא באומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי דחוזר בגט ואינו חוזר בשחרור דזכין לו לאדם שלא בפניו:

11 דיקא נמי - דהיכא דלא הוי ליה פלוגתא תנא לכל דבר:

12 מניינא דרישא - ג' דרכים:

13 מניינא דסיפא - וקונה את עצמה בשתי דרכים:

14 למעוטי חופה - שאם מסרה לה אביה לחופה לשם קדושין אינה מקודשת בכך:

15 ולרב הונא כו' - לקמן בשמעתין קידושין דף ה.:

16 חליפין - קנין סודר:

17 מה שדה מקניא בחליפין - דכתיב רות ד׳:ח׳ וישלוף נעלו והתם שדה הואי:

18 חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה - דקי"ל בפרק הזהב ב"מ דף מז. קונין בכלי אע"פ שאינו שוה פרוטה:

19 לא מקניא נפשה - דגנאי הוא לה הלכך בטיל לה לתורת חליפין בקידושין ואפילו בכלי שיש בו שוה פרוטה אי יהיב לה בלשון חליפין עד דיהיב לה בתורת לשון קנין או קיחה או קידושין:

20 מה יבמה שאינה יוצאה בגט - דילפי' לקמן בהאי פרקין קידושין דף יד. כתיב לה ולא ליבמה:

21 בכסף מנלן - הכא עיקר ולעיל קידושין דף ב. אגב גררא נקיט ליה לתרוצי לשון קנין דמתני':

22 זכאי בבתו - שהכסף יהיה שלו והוא מקבל השטר והוא מוסרה לביאה על כרחה לשם קידושין בעודה נערה:

23 מנלן - הנך תרתי דמקניא בכסף כדקתני מתני' ומנלן שהאב זכאי בו כדקתני התם:

24 ויצאה חנם - גבי אמה העבריה היוצאת מרשות אדון בסימני נערות ומצי למיכתב ויצאה חנם ולא בעי אין כסף אלא למידרש ביה אין כסף לאדון זה שיוצאה ממנו אבל יש כסף לאדון אחר כשיוצאה ממנו:

25 ואימא לדידה - הוי האי כסף דהא לא כתיב אין לו כסף דתידוק מינה אין כסף לאדון זה כו' אלא הכי דוק מינה אין כסף ביציאה זו אבל יש כסף ביציאה אחרת ולעולם לדידה:

26 ואיהי תשקול כספא - בתמיה אפשר שעל חנם זיכהו הכתוב בקבלת קדושיה:

27 ואימא ה"מ - דזכי ליה לקבלם בקטנה שאין לה יד דלאו בת דעה היא ואע"ג דקרא דמוציא שם רע בנערה כתיב דכתיב דברים כ״ב:י״ט ונתנו לאבי הנערה לעולם דקדשה ניהלה בקטנותה:

28 אבל נערה דאית לה יד - משהביאה שתי שערות גדולה לכל דבר לכל עונשין ולממון שמקחה מקח וממכרה ממכר איהי תקדיש נפשה כו':

29 בנעוריה בית אביה - הכי דריש לה כל זמן שבנעוריה היא של אביה דכל שבח הבא לה לאביה הוא:

30 לאמה - קרא יתירא הוא ודריש ליה בתו הרי היא לו כאמה ובבתו נערה אשמעי' דאי בקטנה לא איצטריך השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מבעיא:

31 תיפוק ליה מבנעוריה - אי מיניה הוי מצי למילף אלא על כרחך מדלא יליף מהתם שמעינן מינה לא לשבח נעורים אתיא דלגופיה איצטריך גבי נדרים דקאי עלייהו:

32 וכי תימא נילף - ממון מנדרים ממונא מאיסורא כו':

33 וכי תימא נילף - כסף קידושיה מכסף קנסה שאונס ופתוי לאביה חמשים כסף:

34 ממונא מקנסא לא ילפינן - שהקנס כולו חידוש ומחידוש לא גמרינן ואכתי קידושיה מנלן דלאביה הוי:

35 מבושת ופגם - דקיימא לן בכתובות דף מ: שהמאנס נותן בושת ופגם לאב והנהו לאו קנסא נינהו:

36 דאבוה שייך בגוייהו - שיש לו דין חלק בהן שיש בידו לביישה ולפוגמה בשביל ממון שיתנו לו דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין דהויא לה בושת ופגם ואנס זה שבא עליה מחסר ממון זה שזילזלה ולא יקפצו עליה תובעין:

37 אלא - לעולם מקרא קמא דאין כסף לאדון זה נפקא ודקשיא לך ואימא לדידה מסתברא דלאביה דכי קממעט יציאת אירוסין מדין יציאת אמה העבריה ובא לומר כאן אין כסף אבל ביציאת אירוסין יש כסף: