רש"י על קידושין ל״ט א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ל״ט ע״א:י׳ רש"י על קידושין ל״ט ע״א:י״ב »

1 קידושין פתח ↗

רַב חָנָן וְרַב עָנָן הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא. חַזְיוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא זָרַע זְרָעִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר נְשַׁמְּתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא חָוְורִיתוּ.

2 העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון פתח ↗

והוא דהוי שתים כו' וכה"ע. הר"ן במס' ר"ה פ"א הקשה ע"ז בשם הרמב"ן הא גבי כלאים דכתי' ותבואת הכרם לא בעינן כרם שלם. וכל שזרע חטה ושעורה וחרצן חייב. אלא ודאי לאבא הכתוב אלא להוציא שאר אילנות אבל במין דכרם אפילו גפן יחידית בכלל. אפילו למאן דדריש מכרם. והגאון קהלת יעקב בחידושי ברכות פ"ו השיב דהא ר' ישמעאל אית ליה אין עבודה לגפן יחידית והביאו הר"ש כלאים שלהי פ"ב מ"י וכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל. ואין זה תשובה. דודאי כ"ע מודו דהזורע חטה ושעורה וחרצן לוקה משום וכרמך לא תזרע כלאים. ולא פליג ר"י אלא בהא דכתיב ותבואת הכרם דקיי"ל הכרם אוסר עבודה בד"א כמלא בקר וכלים כדרך להניח לצורך הכרם. ולגפן יחידי ס"ל לרבנן שדרך להניח ששה טפחי' ור' ישמעאל ס"ל שאין מניחים לו כלל. ומש"ה לית ליה עבודה. אבל כ"ע ס"ל דכרם לאו דוקא. ונ"מ שאם זרע תחת הגפן שאינו בכלל עבודת הגפן. כמבואר במשנה סוף פ"ז דכלאים אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם הרי אלו מקדשין בהא גם ר' ישמעאל מודה דאסור. ונראה לי דהא ודאי בכ"מ דכתיב כרם כמשמעו שני שורות ואחת יוצאת זנב. שהרי בסוטה דף מ"ג ב' תניא אשר נטע כרם אין לי אלא כרם מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינין ת"ל אשר נטע מכ"מ א"כ מה ת"ל כרם כו' ראב"י אומר כמשמעו. מיהו הא דכתיב גבי כלאים כרם ע"כ לדרשה אתי כאשר יבואר. דאי אפשר לומר שאינו נאסר אלא כרם כמשמעו דהא כתיב כרמך לא תזרע. וע' רש"י קידושין ד' ל"ט ד"ה לא קיי"ל. וזריעת הכרם א"א שהרי עדיין אינו שורות ולא נקרא כרם. וע"כ ל"ד כרם אלא שאפשר להיות כרם. ממילא ה"ה גפן יחידי ומש"ה כתיב כרמך כדי לגלות על ותבואות הכרם דל"ד אלא ה"ה גפן יחידי כ"ז למדתי בביאור הספרי פ' תצא בס"ד וז"ל אין לי אלא כרם שלם מנין אפי' גפן יחידי ועושה פירות ת"ל כרם מכ"מ. וביארתי בארוכה שם בס"ד. וכ"ת הא גופא קשה למאי כתיב ותבואת הכרם הא ל"ק דמכאן למדו חכמים במשנתינו כלאים פ"ד משנה ה' לפיכך הזורע ד"א שבכרם בש"א קידש שורה א' ובה"א קידש שתי שורות ולכאורה מנלן שאין כל הכרם נאסר כמשמעות הכתוב. אלא משום דקשה א"כ למאי כתיב הכרם. אלא ודאי לפחות האיסור שאינו אסור אלא שיעור כרם יחידי וא"כ הכא גבי רבעי דנ"ל תבואה מתבואת הכרם. נהי דכלאים אסור אפי' בגפן יחידי. מכ"מ בזה הכתוב דכתיב ותבואת הכרם לא נפיק ממשמעו כמ"ש. וא"כ לא מצינו לאסור רבעי אלא גבי כרם. וע"כ לא למעוטי יותר מכרם יחידי אלא למעוטי פחות מכרם:

11 נשמתיה - דהא עבר על דברי סופרים:

12 לא חווריתו - אין הלכות כלאים מחוורים לכם:

« רש"י על קידושין ל״ט ע״א:י׳ רש"י על קידושין ל״ט ע״א:י״ב »