רש"י על קידושין כ״ח ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ״ח ע״ב:ה׳ רש"י על קידושין כ״ח ע״ב:ז׳ »

1 קידושין פתח ↗

מִילְּתָא דִשְׁכִיחָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, מִילְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָא לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן.

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

לפי רש"י, חז"ל לא עקרו את הדין דמעות קונות היכא דהוא קונה את המטלטלין בחוב דהרי זה מילתא דלא שכיחא. ועיין בלשון רש"י ד"ה מילתא דלא שכיחא דכתב וז"ל מילתא דלא שכיחא - שיהא חייב לו הדמים קודם לכן עכ"ל, דמשמע מדבריו דאין חילוק בנוגע להיאך נוצר החוב, אלא כל היכא דהמוכר חייב דמים לקונה לפני כן אזי הקונה יכול לקנות בחוב הזה. אך עיין ברמב"ם פרק ה מהלכות מכירה הל"ד דכתב דהמקח קיים רק היכא דהחוב בא מחמת מכר, וז"ל וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בחמשים זוז, וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב בדמים, ואחר שנתחייב שמעון בחמשים זוז אלו היה לו יין או בהמה או עבד וכיוצא בהן משאר המטלטלין והיה רוצה למכרן, ואמר לו ראובן מכור אותו לי בחמשים זוז שיש לי בידך דמי המכר ואמר לו הן, קנה ראובן המטלטלין בכל מקום שהן, ואע"פ שלא משך ולא הגביה, שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה, אבל אם היה חוב לו עליו שלא מחמת המכר ואמר לו מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ורצו שניהם, לא קנה עד שיגביה, או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה, או יקנה באחד מהדרכים שהמטלטלין נקנין בה עכ"ל. והפירוש הפשוט בשיטת הרמב"ם הוא דמדאורייתא חוב מהני לקנין כסף אבל מדרבנן ברוב חובות עקרו את חלות הקנין כמו דביטלו קנין כסף דעלמא. והיוצא מן הכלל הוא חוב הבא מחמת מכר דהוי מילתא דלא שכיחא ואפשר לקנות בו. ולכאורה החילוק הזה תלוי לגמרי בכמה שכיח היכי תמצא מסויים, וזה קצת דחוק.

6 במילתא דשכיחא - שאר נתינת מעות במקח:

7 מילתא דלא שכיחא - שיהא חייב לו הדמים קודם לכן:

« רש"י על קידושין כ״ח ע״ב:ה׳ רש"י על קידושין כ״ח ע״ב:ז׳ »