רש"י על קידושין כ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ »

4 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים״ וּכְתִיב: ״וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים״. וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת? אֶלָּא, נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ – ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ – ״כְּפִי שָׁנָיו״.

פירוש רש"י על קידושין כ׳ ב:ד׳

4 רבות בשנים - משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות:

5 אלא - ה"ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל:

6 נתמעט כספו - בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו:

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ »