רש"י על קידושין י״ב ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין י״ב ע״ב:י״א רש"י על קידושין י״ב ע״ב:י״ג »

12 אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: אָמַר לָהּ: כִּנְסִי סֶלַע זוֹ בְּפִקָּדוֹן, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בּוֹ. בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת – מְקוּדֶּשֶׁת, לְאַחַר מַתַּן מָעוֹת, רָצְתָה – מְקוּדֶּשֶׁת, לֹא רָצְתָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.

פירוש רש"י על קידושין י״ב ב:י״ב

12 מנא אמינא לה - דשתיקה דלאחר מתן מעות לאו כלום היא:

13 בשעת מתן מעות - אם קודם שקבלתן אמר לה התקדשי לי בו מקודשת דכי קבילתיה אדעתא דהכי קבילתיה:

« רש"י על קידושין י״ב ע״ב:י״א רש"י על קידושין י״ב ע״ב:י״ג »