רש"י על כתובות ט׳ ב:ג׳

3 ולמאי - קפדי רבנן אי מקררא דעתיה:

4 ניתיב לה - מה לנו להפסידה והרי הוא נותן מדעת:

5 אלא לאו לאוסרה - הוא דקפדינן שלא יקרר דעתו ויקיים את האסורה לו אלמא כי אתי וטעין אסרינן לה עליה: