רש"י על כתובות פ״ו א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות פ״ו א:י׳
10 אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פָּפָּא: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה, אָמַר: ״לָא נִיחָא לִי דְּאֶיעְבֵּיד מִצְוָה״, מַאי? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲבָל בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, כְּגוֹן שֶׁאוֹמְרִין לוֹ עֲשֵׂה סוּכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, לוּלָב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה —
פירוש רש"י על כתובות פ״ו א:י׳
10 לדידך דאמרת כו' - במסכת ערכין בפ' שום היתומין דף כב.:
11 פריעת בע"ח מצוה - מצוה עליו לפרוע חובו ולאמת דבריו דכתיב הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק בבא מציעא דף מט.:
12 במה דברים אמורים - דלוקה ארבעים: עי' פי' רש"י בחולין קלב: עוד שם קי: ד"ה כפתוהו: