רש"י על כתובות ע״א ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 בבגדי צבעונים - גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו:
2 הכא במאי עסקינן - קישוט דמתני' דהכא:
3 בדברים שבינו לבינה - סם המשיר את השער:
4 בעפר פיר - בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר שאינו מזיקו:
5 פיר - כמו פירא דכוורי לקמן כתובות דף עט. גומא:
6 אלא הכא במאי עסקינן דתלינהו לקישוטיה בתשמיש - ומשום הכי מצי מיפר דדלמא מתקשטת ומיתסרא הנאת תשמישו עליה:
7 כופה ומשמשתו - שאינה יכולה לאסור עצמה עליו אבל יכולה לאוסרו עליה שתהא היא מודרת ולא הוא כגון הנאת תשמישו עליה דצריך הוא להפר שלא יאכילנה דבר האסור לה:
8 ולא תתקשט ולא תאסר - לר' יוסי כיון דאמר אין אלו נדרי עינוי נפש היאך יכול להפר ואי משום דתלינהו בתשמיש לא תתקשט ולא תיאסר:
9 א"כ קרו לה מנוולת - וכי מבזו מקשטא אישתכח דנדר זה אוסרה עליו לפיכך יכול להפר משום דברים שבינו לבינה:
10 ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי - אמאי יוציא לאלתר ויתן כתובה ותתקשט ותאסר והות ליה כמדיר את אשתו מתשמיש המטה ותנן בפרק אף על פי לבית שמאי שתי שבתות ולבית הלל שבת אחת:
11 הני מילי - שיש לו זמן שמא ימצא פתח לנדרו היכא דאדרה איהו:
12 אבל היכא דנדרה איהי ואישתיק - ולא היפר אינה יכולה לגור אצלו כלל ואפי' עד שתאסר ע"י קישוט דסברה מיסנא סני לי:
13 וכמה קצבה - כלומר אם נתן קצבה עד כמה לא כייפינן ליה להוציא:
14 נהנית מריח קשוטיה - שנתקשטה לפני הנדר:
15 מתני' כשהן בעיר אחרת - דרך בתם ללכת אצלם ברגלים:
16 רגל אחד - מציא מוקמא אנפשה שלשה לא מציא מוקמא ובגמרא פריך הא שנים מאי:
17 שנועל בפניה - בגמ' מפרש:
18 מחמת דבר אחר - בגמרא מפרש:
19 שתאמרי לפלוני - בגמרא מפרש:
20 שתהא ממלאה ומערה - בגמרא מפרש:
21 גמ' סיפא - דקתני שלשה יוציא הא שנים יקיים אתאן לכהנת:
22 רדופה - לילך לבית אביה תמיד שנים יוציא שאינה רדופה שנים יקיים:
23 דכתיב לא גרסי':
24 אישי - לשון אישות ונישואין:
25 ככלה בבית חמיה - שכבר ניסת וגס לבה בבעלה ואינה בושה הימנו: