רש"י על כתובות ה׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:א׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ג׳ »

2 אֶלָּא: מַה טַּעַם מְשׁוּפּוֹת כִּיתֵידוֹת — שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאׇזְנָיו. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה אוֹזֶן כּוּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה רַכָּה? שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יָכוֹף אַלְיָה לְתוֹכָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאׇזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְווֹת תְּחִלָּה לְאֵיבָרִים.

פירוש רש"י על כתובות ה׳ ב:ב׳

2 משופות - אגויישיד"ש בלעז:

3 אליה - בשר שבסוף האוזן:

4 נכוית תחילה לאברים - רכות ודקות ליכוות מכולם והכי נמי אמרינן במסכת ע"ז דף לח. האי עובד כוכבים דחריך רישא שרי למיכל אפילו מריש אודניה ואע"פ שממהר ליבשל:

« רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:א׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ג׳ »