רש"י על כתובות ה׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ה׳ ע״א:ג׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״א:ו׳ »

4 אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת יִדָּחֶה, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף! הָתָם דִּלְנַפְשֵׁיהּ — לָא טְרִיד, הָכָא דְּלַאֲחֵרִים — טְרִיד. אִי נָמֵי: הָתָם אִית לֵיהּ רַוְוחָא, הָכָא לֵית לֵיהּ רַוְוחָא.

פירוש רש"י על כתובות ה׳ א:ד׳

4 שמא ישחוט בן עוף - בשבת לצורך מוצאי שבת שיהא טרוד וישכח שהוא שבת:

5 שחל להיות בשני בשבת - שצריכין להרבות בסעודה אחר השבת שהוא ערב יום כפורים:

6 ידחה - לשלישי בשבת שמא ישחוט בן עוף לצורך סעודת מחר:

7 אית ליה רווחא - לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר:

8 הכא לית ליה רווחא - שהסעודה בלילה אחר השבת משחשיכה מיד:

« רש"י על כתובות ה׳ ע״א:ג׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״א:ו׳ »