רש"י על כתובות נ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות נ״ה א:ב׳
2 וּלְכוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְבָנָיו; לִגְבּוֹת מִן הַקַּרְקַע וּמִן הַזִּיבּוּרִית; וְכׇל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ; וְלִכְתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין.
פירוש רש"י על כתובות נ״ה א:ב׳
2 לכותב נכסיו לבניו - וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה כדאיתא ביש נוחלין ב"ב קלב. ותוספת ככתובה:
3 אין כתובה נגבית אלא מן הקרקע ומן הזיבורית כדתנן בהניזקין גיטין מח: וכן תוספת:
4 כל זמן שהיא בבית אביה - תנן בהנושא לקמן כתובות קד. כל זמן שהיא בבית בעלה במשך אלמנותה גובה כתובתה לעולם וכל זמן שהיא בבית אביה שלא היו עובדים אותה היתומים ולא זנין אותה גובה כתובתה עד כ"ה שנים ואם שתקה יתר על כן יום אחד מחלתה וכן תוספת:
5 כתובת בנין דכרין - כשם שנוטלים נדוניית אבי אמם ומנה מאתים כך נוטלים תוספת: