רש"י על כתובות מ״ט ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות מ״ט ע״ב:י׳ רש"י על כתובות מ״ט ע״ב:י״ב »

11 מֵתָה הַבַּת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: עַל יָדִי הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: אַלְמְנָתוֹ נִיזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. הוּא וְאִשְׁתּוֹ מִיבַּעְיָא?!

פירוש רש"י על כתובות מ״ט ב:י״א

11 מתה הבת - ובעלה יורשה:

12 אלמנתו - של אבי הבת:

13 ניזונת מנכסיו - ולא אמרינן איש נכרי הוא זה ואינו יורשו של אב אלא של אשתו וכלוקח בעלמא דמי ואין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדין:

14 הוא ואשתו - שהוא קיים ואלו בניו הם ולא הוציאו מעות אלא מתנה בעלמא:

15 מיבעיא - ואע"ג דמתנה כמכר לענין שעבוד התם הוא דאי לאו דעביד ליה ניחא לנפשיה לא יהיב ליה מתנה אבל בנו ליכא למימר הכי:

« רש"י על כתובות מ״ט ע״ב:י׳ רש"י על כתובות מ״ט ע״ב:י״ב »