רש"י על כתובות מ״ח ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות מ״ח ב:א׳
1 לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין. מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב. מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל.
פירוש רש"י על כתובות מ״ח ב:א׳
1 לרשות הבעל לנשואין - כלומר שתכנס לחופה לשם נשואין שתהא מסורה לרשות הבעל:
2 מסרו שלוחי האב - שהיה האב משלחה לו ע"י שלוחיו ופגעו בשלוחי הבעל ומסרוה להם: