רש"י על כתובות מ״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות מ״א א:ד׳
4 אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: נִיחָא לַהּ לְדִידַהּ, מַאי? דִּלְמָא לָא נִיחָא לֵיהּ לְאָבִיהָ. נִיחָא לֵיהּ לְאָבִיהָ, מַאי? דִּלְמָא לָא נִיחָא לְהוּ לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה. נִיחָא לְהוּ לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה, מַאי? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא חַד בִּמְדִינַת הַיָּם דְּלָא נִיחָא לֵיהּ.
פירוש רש"י על כתובות מ״א א:ד׳
4 ניחא לה לדידה - לשאת את הלעז כדי להשתכר הממון:
5 לא ניחא להו לבני משפחה - וב"ד אין עליהם לעשות דבר להחזיק בושתם: