רש"י על כתובות ל״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ל״ט ב:ד׳
4 הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּ׳. לִכְשֶׁיּוֹצִיא?! אִשְׁתּוֹ הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס, בּוֹשֶׁת וּפְגָם נוֹתֵן מִיָּד. וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב.
פירוש רש"י על כתובות ל״ט ב:ד׳
4 אשתו היא - וכי אשתו היא כבר דקאמר לכשיוציא:
5 לכשלא יכנוס - שתמאן היא או אביה או המפתה עצמו:
6 יכולין לעכב - שלא יכניסנה: