רש"י על כתובות ל״ד ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ל״ד ב:ב׳
2 וְאָמַר רַבָּה: הָיָה גְּדִי גָּנוּב לוֹ וּטְבָחוֹ בַּמַּחְתֶּרֶת — חַיָּיב, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בִּגְנֵיבָה קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי אִיסּוּר מַחְתֶּרֶת. גָּנַב וְטָבַח בַּמַּחְתֶּרֶת — פָּטוּר, שֶׁאִם אֵין גְּנֵיבָה, אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה.
פירוש רש"י על כתובות ל״ד ב:ב׳
2 מחתרת - שחתר בית והוציאו:
3 וטבחו במחתרת - עצמה דההיא שעתא בר קטלא הוא אי הוה אשכחיה בעל הבית כדכתיב שמות כב אין לו דמים: