רש"י על כתובות ל״ד א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ל״ד א:ב׳
2 סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. דְּתַנְיָא: הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת, בְּשׁוֹגֵג — יֹאכַל, בְּמֵזִיד — לֹא יֹאכַל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג — יֹאכַל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּמֵזִיד — לֹא יֹאכַל עוֹלָמִית. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג — יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ, בְּמֵזִיד — לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית, לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים.
פירוש רש"י על כתובות ל״ד א:ב׳
2 בשוגג יאכל - אפי' בו ביום:
3 במזיד לא יאכל - הוא לעולם אבל אחרים ישראלים אוכלים:
4 ר' יהודה אומר בשוגג יאכל - הוא למוצאי שבת ולא בו ביום דקנסינן שוגג אטו מזיד:
5 במזיד לא יאכל - הוא עולמית אלא אחרים:
6 בדרבי יוחנן הסנדלר גרסינן יאכל:
7 לאחרים - לישראל:
8 לא לו ולא לאחרים - ישראל אבל מוכרו ונותנו לעובדי כוכבים: