רש"י על כתובות ל״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ל״ב א:ב׳
2 אֲחוֹתוֹ בּוֹגֶרֶת נָמֵי, הָא אִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם! בְּשׁוֹטָה. וְהָא אִיכָּא צַעֲרָא! בִּמְפוּתָּה.
פירוש רש"י על כתובות ל״ב א:ב׳
2 בושת ופגם - דגבי קנס הוא דבעינן נערה אבל בושת ממונא הוא:
3 ופגם - כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה פיחתה מדמיה להשיאה לעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו כדלקמן כתובות דף מ: והא בבוגרת נמי איתא:
4 בשוטה - שאין לה בושת ודמים למכור בשוק נמי אין לה:
5 והא איכא צערא - דהכי תנן במתניתין המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו האונס שנותן את הצער:
6 במפותה - דאין לה צער כדאמרי' לקמן בפירקין כתובות ד' לט: פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער: