רש"י על כתובות ב׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ב׳ ע״א:א׳ רש"י על כתובות ב׳ ע״א:ג׳ »

2 גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? לְפִי שֶׁשָּׁנִינוּ: הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה.

פירוש רש"י על כתובות ב׳ א:ב׳

2 גמ' לפי ששנינו כו' - לקמן מקשי עלה:

3 הגיע זמן ולא נישאו - לקמן בפרק אע"פ תנן נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל והזהיר על הנישואין לפרנס עצמה בתכשיטין. לפרנס קנדיר"ר בלע"ז. ולאלמנה שלשים יום:

4 הגיע זמן - זה ולא נישאו לחופה לקמן מפרש שעכב הבעל:

5 אוכלות משלו - שהבעל חייב במזונות אשתו מתקנת ב"ד כדלקמן בפרק נערה כתובות דף מו::

6 ואוכלות בתרומה - אם כהן הוא והיא בת ישראל שהכהן מאכיל את אשתו תרומה כדיליף לקמן כתובות דף נז: מוכהן כי יקנה נפש:

« רש"י על כתובות ב׳ ע״א:א׳ רש"י על כתובות ב׳ ע״א:ג׳ »