רש"י על כתובות כ״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות כ״ו ב:ב׳
2 וְהָכָא בְּמֵיחַשׁ לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא קָמִיפַּלְגִי. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כֵּיוָן דְּאַחֲתִינֵּיהּ, לָא מַסְּקִינַן לֵיהּ, חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְּבֵי דִינָא. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֲנַן אַחֲתִינַן לֵיהּ וַאֲנַן מַסְּקִינַן לֵיהּ, וּלְזִילוּתָא דְּבֵי דִינָא לָא חָיְישִׁינַן.
פירוש רש"י על כתובות כ״ו ב:ב׳
2 דחיישינן לזילותא דבי דינא - שהורידוהו שני פעמים ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם והיינו דקאמר ר' אלעזר דמאחר שהורדנוהו ע"פ העוררין אין מעלין ע"פ עד זה השני אע"פ שיש לצרפו עם האחר:
3 ואנן מסקינן ליה - ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא דאסקיניה ע"פ עד הראשון שהוא נאמן דהא אכתי אין עוררין דקול לאו עוררין הוא: