רש"י על כתובות כ״ג ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות כ״ג ע״ב:י׳ רש"י על כתובות כ״ג ע״ב:י״ב »

11 ״אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה״, וְאָמַר לָהּ עֵד אֶחָד: ״אַתְּ וַחֲבֶרְתֵּךְ טְמֵאָה״, אִיהִי כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֵדִים — לָאו כָּל כְּמִינַּהּ. חֲבֶרְתַּהּ מִשְׁתַּרְיָא אַפּוּמָּא דִידַהּ. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ רֵישָׁא דְרֵישָׁא!

פירוש רש"י על כתובות כ״ג ב:י״א

11 איהי כיון דאיכא עדים גרסינן:

12 היינו רישא דרישא - דהא ודאי משום דאינה נאמנת על עצמה לא אצטריך למיתנייה דהא טובא אשמועינן דבמקום עדי שבויה לא מהימנא למימר טהורה אני ומשום נאמנת על חברתה הוא דאצטריך דאע"ג דעד קא מכחיש לה מהימנא והא ברישא דרישא אשמעינן:

« רש"י על כתובות כ״ג ע״ב:י׳ רש"י על כתובות כ״ג ע״ב:י״ב »