רש"י על כתובות כ״ב ב

1 לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש הימנה עד שטבלה:

2 לא תצא - ולקמיה פריך תרי ותרי נינהו:

3 שבאו עדים - שאמרו לא מת:

4 באשם תלוי - בא על ספק כרת:

5 לאחד מעדיה - שאמרו מת דאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו וזה אומר ברי לי:

6 באומרת ברי לי - אין לבי נוקפי שברי לי אילו היה קיים היה בא:

7 תרגמה - להא דר' יוחנן:

8 בעד אחד - ולאו שנים איתמר אלא עד אומר כו' ועד אומר כו':

9 הימנוהו רבנן כבתרי - לומר מת כדאמרינן ביבמות בהאשה מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה:

10 אפי' לכתחלה נמי - תינשא:

11 דרב אסי - ביבמות בפ' שני:

12 תרוייהו באשת איש קא מסהדי - שניהן מעידין שאשת איש היתה:

13 מיתה אינה יכולה מכחשתו - אם יבא בעלה אינה יכולה לומר מת אתה הלכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא:

14 גירושין יכולה מכחשתו - אם יבא ויאמר לא גירשתיך היא תאמר גירשתני הלכך אי שרית לה סמכה אהכחשה ומינסבא על פי עדים הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר:

15 עכשיו מת - היום:

16 ליכא לברורה - אם אמרו טבע במים או אכלו ארי אין אנו יכולין לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תינשא ואם ניסת לא תצא כרבנן וכשניסת לאחד מעדיה:

17 אחזי גיטיך - דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי:

18 הרי זו לא תנשא - לאחר: