רש"י על כתובות כ״א ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות כ״א ע״ב:א׳ רש"י על כתובות כ״א ע״ב:ג׳ »

2 אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא אָמַר רַב הוּנָא, וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר, שְׁנַיִם מַכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים, וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר. עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ — מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם. מִשֶּׁחָתְמוּ — אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם.

פירוש רש"י על כתובות כ״א ב:ב׳

2 שלשה שישבו - בב"ד:

3 לקיים השטר - ובלא העדאת עדים שיעידו על כתב ידן לפי שהדיינין עצמן מכירין אותה השנים מכירין אותה ואחד אינו מכיר:

4 עד שלא חתמו - השנים על ההנפק:

5 מעידין - לפני השלישי שזהו כתב ידן של חתומים:

6 וחותם - עמהם על מה שכותבין אשרנוהי וקיימנוהי לשטרא דנן במותב תלתא דאשתמודענא דחתימת ידא דסהדי היא:

7 משחתמו אין מעידין - דחתימה קמייתא בשקרא הוה דלאו תלתא הוו דידעי:

« רש"י על כתובות כ״א ע״ב:א׳ רש"י על כתובות כ״א ע״ב:ג׳ »