רש"י על כתובות י״ז א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״ז ע״א:א׳ רש"י על כתובות י״ז ע״א:ג׳ »

1 כתובות פתח ↗

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הָכִי מְשָׁרוּ קַמֵּי כַּלְּתָא בְּמַעְרְבָא: ״לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סָמְכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ״לָא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״.

2 כתובות פתח ↗

3 כתובות פתח ↗

4 שיטה מקובצת על כתובות פתח ↗

פוקסת. פרש"י ז"ל מעברת שרק על פניה. והקשו עליה בתוספות דאמרינן בפרק ב' לקמן יז א' לא שרק ולא פרכוס משמע דתרי מילי נינהו דפוקסת היינו פרכוס כדאמרינן בסמוך כי קתני אכיחול ואפרכוס ובספר קלף ישן מצאתי הגירסא כי קתני אכיחול ואפירכוס וכן עיקר דלמה ליה לתלמודא לשנות לשונו דברייתא קתני פוקסת ותלמודא שינה לשונו וקרי לה פירכוס דאף על גב דנימא דהכל א' מכל מקום אמאי שינה הלשון לכך הנכון כגירסת הספרים הישנים דגרסי פיקוס ומעתה אין מכאן שום קושיא על פרש"י ז"ל. ומיהו קשיא על פר"י ז"ל דבשילהי המצניע צד ב' קתני גודלת ופוקסת ולגירסת הספרים דכתיבנא לא קשיא לרש"י ז"ל מדידיה אדידיה דפיקוס חדא ופירכוס חדא והכא פירכוס גרסינן ופוקסת היינו מעברת שרק על פניה ופירכוס היינו קליעת שער ועיקר קושיא מפרק המצניע ליתא דהכי קתני התם תניא רשב"א אומר גודלת כוחלת ופוקסת לעצמה פטורה לחברתה חייבת וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' אליעזר אשה לא תעביר שרק על פניה מפני שצובעת ע"כ. ולפרש"י ז"ל הא דקתני וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' אליעזר וכו' היינו נמי פוקסת דתניא לעיל מינה וברישא מיירי לענין פטורא וחיובא ובסיפא מתני משמיה דר' אליעזר לענין איסורא אי נמי דמשמיה דר' אליעזר קאמר לה דאיהו מחייב בפוקסת ולעולם פוקסת ומעברת שרק הכל אחד תדע דבמתני' קתני וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת ר' אליעזר מחייב וחכמים פוטרים והוא ניהו דקתני בברייתא אשה לא תעביר שרק על פניה וכו' אלמא דמאי דקתני במתני' פוקסת פריש לה בברייתא דהיינו מעברת שרק ומיהו התם במתניתין פרש"י ז"ל וכן הפוקסת יש מרבותי אומרים מתקנת שערה במסרק ובידיה ויש מפרשים טחה כמין בצק על פניה וכשנוטלו מאדים הבשר. ע"כ: וכתב הריטב"א ז"ל עיקר הפי' כדפרש"י ז"ל שנותנת בצק על פניה להאדימה וכן אמרו בירושלמי חייבת משום צובעת ומה שהיו סוברים בגמרא לומר שהיא חייבת משום טווה היינו מפני שהבצק הזה עושין אותן חוטין לתת על הפנים ע"כ. ואפשר שמעברת שרק על פניה וענין הבצק הזה הכל אחד שצובע הפנים. אבל הרא"ש ז"ל כתב וז"ל פוקסת פירש"י ז"ל מעברת שרק על פניה. וקשה דבשילהי המצניע קתני בברייתא פוקסת ומעברת שרק על פניה ולקמן נמי בפרק ב' אמרינן לא כחל ולא פרכוס ויעלת חן ופקוס ופרכוס חדא מילתא היא מדאמרינן בשמעתין הא וכן קתני כי קתני אכיחול ואפירכוס ולקמן בפ"ב פירש"י דפרכוס היינו קליעת שער. וגם זה קשה דבפרק המצניע תני תרווייהו בברייתא גודלת ופוקסת ונ"ל דפוקסת היינו כמין חוטין של בצק ומניחה אותו על פניה כדי להאדים פניה היינו דקאמר התם בשילהי המצניע פוקסת חייבת משום טווה אף על גב דפריך התם וכי דרך טוויה בכך מכל מקום משמע דהוי כעין טויה ע"כ. ולי הכל אחד וכדכתיבנא והוא הנכון והתוספות פירשו דאחד מתקוני נשים הוא. פי' דהויא אחד מתקוני נשים שאינו לא גודלת ולא מעברת שרק על פניה אי נמי דיש במשמע פוקסת איזה תקון נשים שיהיה וכדתני לה עם גודלת יהיה פוקסת מין תיקון נשים אחר ואפשר דהיינו מעברת שרק וכי תני לה בהדה מעברת שרק אפשר שיהיה פוקסת גודלת דפי' פוקסת מין תיקון נשים ואין פירושו דבר פרטי של תיקון נשים כנ"ל:

2 משרו - משוררים:

3 לא כחל - אינה צריכה כחל:

4 ולא שרק - צבע המאדים את הפנים:

5 פירכוס - קליעת שיער זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה והרי היא יעלת חן:

« רש"י על כתובות י״ז ע״א:א׳ רש"י על כתובות י״ז ע״א:ג׳ »