רש"י על כתובות ט״ו א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ט״ו ע״א:ו׳ רש"י על כתובות ט״ו ע״א:ח׳ »

7 וּמִי בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי? וְהָתַנְיָא: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵיקוֹ אָסוּר. וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב.

פירוש רש"י על כתובות ט״ו א:ז׳

7 ולקח בשר מאחת מהן - במקום קביעות:

8 ספיקו אסור - דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי:

9 ובנמצא - בשר הנמצא בשוק ולא ידעינן מאיזה פירש:

10 הלך אחר הרוב - הואיל והבא לפנינו לא במקום קביעות לקחה וכבר פירשה על ידי אחר וכל דפריש מרובא פריש:

« רש"י על כתובות ט״ו ע״א:ו׳ רש"י על כתובות ט״ו ע״א:ח׳ »