רש"י על כתובות י״א ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:י״ד רש"י על כתובות י״ב ע״א:א׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

489 אודות חן הבתולות, הנה אמרו בגמרא כתובות יא: "תנו רבנן, כנסה ראשון לשום נשואין, ויש לה עדים שלא נסתרה "רבותא אשמעינן דאפילו הכי אין השני יכול לטעון טענת בתולים להפסידה כתובתה ולימא מקח טעות הוא" רש"י שם... אין השני יכול לטעון טענת בתולים, שהרי כנסה ראשון "ועליו לדעת שנבעלה" רש"י שם". ובשיטמ"ק שם בשם הרמב"ן כתב: "הא דאמר שהרי כנסה ראשון, תמהני, הואיל ועידיה העידו לה קודם שקדשה שלא נסתרה... היאך היא בחזקת בעולה לראשון. ומשמע לי דהכי קאמר, בודאי שבחזקת בתולה נשאה... אבל אין זה מקח טעות שהרי ידע שכנסה הראשון לשם נשואין, ושוב אין לה חן כבתולה, אלא הרי היא בעיני כל אדם כבעולה, אף על פי שאינה בעולה, לפיכך אין זה מקח טעות... מפני שכבר בטל חינה". ויש להבין לשונו כאן, שכתב "ואמר עוד 'ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות', ודבר זה בודאי לעניין היופי, ובזה שייך לומר 'בתולות', כי הבתולות נושאות חן יותר". דפתח בחן, וסיים בחן, אך ביניהן כתב "ודבר זה בודאי לעניין היופי", דמה מוסיף ומה נותן ש"דבר זה בודאי לעניין היופי". ומה היה חסר אם חמש תיבות אלו לא היו נכתבות כלל, ורק היה כותב "ואמר עוד 'ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות', ובזה שייך לומר 'בתולות', כי הבתולות נושאות חן יותר", ודל מהכא "עניין היופי". ואולי יש לומר שבא להעמיד ב"זה לעומת זה" את ההבדל בין הרישא לסיפא; ברישא איירי במעלת ההגונה למלכות, ובסיפא איירי במעלת היופי. אך גם בלא"ה היה ניתן לבאר ש"חן" שייך לבתולות, מבלי לפרט שאיירי ביופי.

2 כתובות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּנָסָהּ רִאשׁוֹן לְשׁוּם נִישּׂוּאִין, וְיֵשׁ לָהּ עֵדִים שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה, אִי נָמֵי נִסְתְּרָה, וְלֹא שָׁהֲתָה כְּדֵי בִיאָה — אֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים. שֶׁהֲרֵי כְּנָסָהּ רִאשׁוֹן.

16 ויש לה עדים שלא נסתרה - רבותא אשמעינן דאפי' הכי אין השני יכול לטעון טענת בתולים להפסידה כתובתה ולימא מקח טעות הוא:

17 שהרי כנסה ראשון - ועליו לדעת שנבעלה:

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:י״ד רש"י על כתובות י״ב ע״א:א׳ »