רש"י על כתובות י״א ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:י׳ רש"י על כתובות י״א ע״ב:י״ב »

11 וַהֲדַר בֵּיהּ רָבָא, דְּתַנְיָא: כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רַע? בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר: פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — בַּת סְקִילָה הִיא! הָכִי קָאָמַר: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — בִּסְקִילָה. זִינְּתָה מֵעִיקָּרָא — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה.

פירוש רש"י על כתובות י״א ב:י״א

11 והדר ביה רבא גר' ול"ג מההיא - והדר ביה רבא ממאי דאמר לרבנן לא הכיר בה ולא כלום אלא בין הכיר בין לא הכיר יש לה מנה לרבנן ומאתים לר"מ ומתני' דהתם דברי הכל:

12 הוצאת שם רע - ליענש מאה כסף אם שקר וליסקל אם אמת היה:

13 בא לב"ד - זקוק לבוא לב"ד ואומר כו':

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:י׳ רש"י על כתובות י״א ע״ב:י״ב »