רש"י על כתובות י׳ ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י׳ ע״ב:י״ב רש"י על כתובות י׳ ע״ב:י״ד »

13 וְאָמַר רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: תַּמְרֵי מְשַׁחֲנָן, מַשְׂבְּעָן, מְשַׁלְשְׁלָן, מְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן. אָמַר רַב: אָכַל תְּמָרִים אַל יוֹרֶה. מֵיתִיבִי: תְּמָרִים, שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — יָפוֹת, בְּמִנְחָה — רָעוֹת. בַּצׇּהֳרַיִם — אֵין כְּמוֹתָן, וּמְבַטְּלוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מַחְשָׁבָה רָעָה, וְחוֹלִי מֵעַיִם, וְתַחְתּוֹנִיּוֹת!

פירוש רש"י על כתובות י׳ ב:י״ג

13 משחנן - מחממות:

14 משלשלן - שלשול:

15 מאשרן - מחזיקות כח כמו אשרו חמוץ ישעיהו א:

16 ולא מפנקן - אינן מרבות אסטניסא על הלב וכלן לשבח:

17 אל יורה - שום הוראה לפי שטורדות דעתו כשיכור:

18 שחרית וערבית יפות - כללא דמילתא לאחר אכילה יפות שחרית דרכן של בני אדם בפת שחרית כדאמר בהמקבל ב"מ קז: ערבית לאחר אכילה:

19 במנחה רעות - שהן קודם אכילה לאחר שינת הצהרים:

20 בצהרים - לאחר הסעודה שאכל ושבע:

21 אין כמותם - וטובות יותר מערבית לפי שאינו מעוכב ביום מלילך לשדות לבית הכסא בכל עת שירצה אבל בלילה טורח הוא לו:

22 מבטלות מחשבה רעה - דאגה לפי שמשמחות את הלב וצהרים שעת אורה וצהלה היא:

« רש"י על כתובות י׳ ע״ב:י״ב רש"י על כתובות י׳ ע״ב:י״ד »