רש"י על כתובות ק״ח א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ק״ח א:ב׳
2 בִּשְׁלָמָא שׁוֹקֵל לוֹ אֶת שִׁקְלוֹ — מִצְוָה קָעָבֵיד. דִּתְנַן: תּוֹרְמִין עַל הָאָבוּד וְעַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לִגָּבוֹת.
פירוש רש"י על כתובות ק״ח א:ב׳
2 מצוה קא עביד - כלומר מצוה בעלמא קא עביד ואינו מהנהו לזה שאם לא שקל עליו לא הפסיד כלום שיש לו חלק בקרבנות:
3 דתנן תורמין - את הלשכה בשלש קופות:
4 על האבוד - אף על מי ששלח שקלו ואבד:
5 ועל הגבוי - שעדיין לא הגיע כאן:
6 ועל העתיד לגבות - ואפילו לא נגבה לאחר מכאן יש לו חלק בתרומה ובקרבנות אלא שחיסר מצוה נמצא שכר המצוה על הנותן: