רש"י על כתובות ק״ה ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ק״ה ע״ב:ה׳ רש"י על כתובות ק״ה ע״ב:ט׳ »

7 אָמַר רָבָא, מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כּוּלְּהוּ רָחֲמוּ לִי. כֵּיוָן דַּהֲוַאי דַּיָּינָא, אָמֵינָא: מִינַּיְיהוּ סָנוּ לִי וּמִינַּיְיהוּ רָחֲמוּ לִי. כֵּיוָן דַּחֲזַאי דְּמַאן דְּמִיחַיַּיב לֵיהּ הָאִידָּנָא קָא זָכֵי לִמְחַר, אָמֵינָא: אִם מִרְחָם — כּוּלְּהוּ רָחֲמוּ לִי, אִי מִסְנוֹ — כּוּלְּהוּ סָנוּ לִי.

פירוש רש"י על כתובות ק״ה ב:ז׳

7 בני מחוזא - עירו של רבא:

8 מינייהו - מקצתם אוהבים אותי אותם שזכיתי:

9 אם מרחם - אם אוהבים נעשו כולם אוהביי:

« רש"י על כתובות ק״ה ע״ב:ה׳ רש"י על כתובות ק״ה ע״ב:ט׳ »