רש"י על כתובות ק״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ק״ג א:ז׳
7 וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא, אֲבָל אִית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא — כְּגוֹן זוֹ כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל מִדַּת סְדוֹם.
פירוש רש"י על כתובות ק״ג א:ז׳
7 ולא אמרן - דלא יהיב דמי:
8 אלא דלית ליה טחינא לריחיא - שאין שוכר מוצא לטחון בשכר כל שעה לפיכך אומר לו אני יושב בטל אטחון לך ולא אתן דמים:
9 אבל - כל זמן שמוצא לטחון טוחן בשכר ונותן לזה דמים:
10 מדת סדום - זה נהנה וזה לא חסר לא היו עושין טובה: