רש"י על כריתות ז׳ א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כריתות ז׳ א:כ׳
20 רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי אַלִּיבָּא דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמוֹדֶה רַבִּי בַּעֲבֵירוֹת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים גּוּפֵיהּ – דְּלָא מְכַפַּר. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, כָּרֵת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְרַבִּי, כֵּיוָן דִּבְכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מְכַפַּר, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?
פירוש רש"י על כריתות ז׳ א:כ׳
20 ברייתא דקתני יוה"כ מ"מ רבי היא:
21 מודה רבי בעבירות דיוה"כ - דהא דקתני לא התענה בו מכפר אעבירות דכל השנה אבל ההיא עבירה דעינוי לא מכפר ואך חלק נמי דקתני לעיל בעבירות דיומיה קאמר:
22 יום הכפורים אינו מכפר אלא היום כדכתיב ויקרא ט״ז:ל׳ כי ביום הזה:
23 כרת - הולך ערירי בלא בנים ואם יש לו מתים: