רש"י על כריתות ה׳ א:כ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות ה׳ ע״א:כ״ח רש"י על כריתות ה׳ ע״ב:א׳ »

29 תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְמִדְבַּר – מְשַׁלְּקוֹ הָעִיקָּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא לָסוּךְ הָעִיקָּרִין אֵינוֹ סִיפֵּק! כֵּיצַד עוֹשֶׂה? הֵבִיאוּ הָעִיקָּרִין וּשְׁלָקוּם בְּמַיִם, וְהֵצִיף עֲלֵיהֶן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְקָלַט אֶת הָרֵיחַ, וְקִיפְּחוֹ.

פירוש רש"י על כריתות ה׳ א:כ״ט

29 העקרין - בבשמים:

30 אינו סיפק - דשמן לא הוה אלא י"ב לוגין ועיקרין הוו טובא:

31 ושראן במים - שיבלעו המים ולכשיציף עליהן השמן לא יבלעוהו:

32 וקלט השמן את הריח וקפחו - קנחו וחברו קפחת את הרועה ביומא דף פג: קנחו משה לשמן מעל העיקרין ונתנו בצלוחית:

« רש"י על כריתות ה׳ ע״א:כ״ח רש"י על כריתות ה׳ ע״ב:א׳ »