רש"י על כריתות ד׳ ב:כ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות ד׳ ע״ב:כ״ד רש"י על כריתות ד׳ ע״ב:כ״ו »

25 דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״דָּם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל דָּם״?

פירוש רש"י על כריתות ד׳ ב:כ״ה

25 דם - הוה ליה למיכתב:

26 מה ת"ל כל דם - באחרי מות איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני וגו' אין לי שיהא בכרת אלא דם קדשים שהנפש יוצאה בו שמתכפר בו שראוי לכפרה על המזבח דהא כפרה כתיבא הכא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר והני הוא דראויין לכפרה:

« רש"י על כריתות ד׳ ע״ב:כ״ד רש"י על כריתות ד׳ ע״ב:כ״ו »