רש"י על כריתות י״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות י״א ע״א:ב׳ רש"י על כריתות י״א ע״א:ה׳ »

4 וּמִנַּיִן דְּהָדֵין ״בִּקּוֹרֶת״ לִישָּׁנָא דְּמַלְקוּת הוּא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״תְּהֵא בֵּקָרָאֵי״, כִּדְתַנְיָא: גְּדוֹל הַדַּיָּינִין מַקְרִא, שֵׁנִי מוֹנֶה, שְׁלִישִׁי אוֹמֵר: הַכֵּהוּ. רַב אָשֵׁי אוֹמַר: ״בְּבִיקּוּר תִּהְיֶה״, כְּדִתְנַן: אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֶלָּא מַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ.

פירוש רש"י על כריתות י״א א:ד׳

4 גמ' תהא בקריאה - שהן קורין עליה והפלא ה' את מכותך שכן קורין על הלוקין במס' מכות דף כב::

5 בבקורת תהיה - שאם אינה יכולה לקבל ארבעים אומדין אותה בבקור ובמחשבה:

6 מכות הראויות להשתלש - כגון י"ח או כ"א או כ"ד שהיו מכין אותו שתי ידות מלפניו ואחת מאחריו ומקרא ילפינן לה במס' מכות דף כג.:

« רש"י על כריתות י״א ע״א:ב׳ רש"י על כריתות י״א ע״א:ה׳ »