רש"י על שופטים י״ז:ב׳

« רש"י על שופטים י״ז:א׳ רש"י על שופטים י״ז:ג׳ »

1 וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶ֩לֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ ואתי וְאַ֤תְּ אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאׇזְנַ֔י הִנֵּה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהֹוָֽה׃

פירוש רש"י על שופטים י״ז:ב׳

1 אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ. אֲשֶׁר נִגְנַב מִמֵּךְ, וְיֵשׁ לוֹ דוֹמֶה שמואל א כא:ו: ״כִּי אִשָּׁה עֲצוּרָה לָנוּ״, עֲצוּרָה מִמֶּנּוּ:

2 וְאַתְּ אָלִית. קִלְלַת כָּל מִי שֶׁגְּנָבוֹ, וְגַם אָמַרְתְּ הַקְּלָלָה בְּאָזְנַי:

3 הִנֵּה הַכֶּסֶף. אֲנִי מוֹדֶה לָךְ עָלָיו שֶׁהוּא בְּיָדִי שֶׁאֲנִי לְקַחְתִּיו:

« רש"י על שופטים י״ז:א׳ רש"י על שופטים י״ז:ג׳ »