רש"י על יונה ד׳

1 וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה. אָמַר: עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ הָעַכּוּ״ם שֶׁאֲנִי נְבִיא הַשֶּׁקֶר:

2 הֲלֹא זֶה דְבָרִי. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לֹא תַּחֲרִיבֵם וְאֶהְיֶה שַׁקְרָן בְּעֵינֵיהֶם:

3 וַיְמַן. לְשׁוֹן הַזְמָנָה:

4 לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ. מֵחוֹם הַשֶּׁמֶשׁ:

5 קִיקָיוֹן. עֵשֶׂב הַגָּדֵל לְמַעְלָה בַּעֲנָפִים רַבִּים וּמֵצִיל, וְכָךְ שְׁמוֹ:

6 וַתַּךְ. הַתּוֹלַעַת אֶת הַקִּיקָיוֹן. בִּמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר לְזָכָר וַיַּךְ, יֹאמַר לְשׁוֹן נְקֵבָה וַתַּךְ:

7 חֲרִישִׁית. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת מַשְׁתֶּקֶת כָּל הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ וְהִיא חַמָּה מְאֹד. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: שְׁתִיקָא:

8 וַיִּתְעַלָּף. פשמיי״ר בְּלַעַ״ז:

9 לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ. בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וְהַשְׁקָאַת מַיִם:

10 שֶׁבִּן לַיְלָה. כְּמוֹ בֶּן לַיְלָה, לֹא גָדַל אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד:

11 אֲשֶׁר לֹא יָדַע וגו׳. קְטַנִּים:

12 וּבְהֵמָה רַבָּה. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים וְדַעְתָּן כִּבְהֵמָה, שֶׁאֵינָם מַכִּירִים מִי בְּרָאָם: