6 הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב במרצותם בִּמְר֣וּצָתָ֔ם כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃
7 כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרֻצוֹתָם. בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן חוֹטְאִים, וְחוֹזְרִים וְחוֹטְאִים. מְרוּצָתָם – קוֹרְשִׁ״י בְּלַעַ״ז:
