1 הַצֳּרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃ ס
1 הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד. שֶׁהַצֳּרִי בָּא מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי״ ירמיה מו:יא; כְּלוֹמַר: וְכִי לֹא הָיוּ לָהֶם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים מִמִּי לִלְמֹד, וְיֵיטִיבוּ דַרְכֵיהֶם?
