30 ואתי וְאַ֨תְּ שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּֽי־תַעְדִּ֣י עֲדִֽי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃
31 תִּקְרְעִי בַפּוּךְ. לְשׁוֹן קְרִיעָה, שֶׁהַפּוּךְ נִרְאֶה כְּמַרְחִיב קֶרַע הָעַיִן; כָּךְ שָׁמַעְתִּי. וְגַם מְנַחֵם לֹא חָלַק, בְּמַחְבֶּרֶת קֶרַע:
33 עוֹגְבִים. הַמְּשַׂחֲקִים עִם הַנָּשִׁים בְּצִדֵּי מִינֵי נִיאוּף; כְּמוֹ ״וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם״ יחזקאל כג:כ:
