12 צַח שְׁפָיִים. מְכַבֵּד וּמְטַאטֵא אַף אֶת שְׂדוֹת יִבְלֵי הַמַּיִם, לְשִׁיתָם מִדְבָּר. לָשׁוֹן אַחֵר: צַח לְשׁוֹן ״צָמָא״, דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״צְחוּתָא״:
13 דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי. אוֹתוֹ רוּחַ בָּא. וְגַם לוֹא לִזְרוֹת מוֹץ מִגֹּרֶן, אהבוניי״ר בְּלַעַז, כְּמוֹ ״וְאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה״ ירמיה טו:ז:
14 וְלוֹא לְהָבַר. וְלִנְקוֹת תְּבוּאָה הוּא בָּא, כְּלוֹמַר: לֹא לְטוֹבָה כִּי אִם לְרָעָה, לְהַגְלוֹת אֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים טַף וּבְהֵמָה:
