32 מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃
32 מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ. כְּשֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ כְּבָר חָרְבָה יַעְזֵר, וְהִיא סְמוּכָה לְמוֹאָב:
33 אֶבְכֶּה לָּךְ. אֶבְכֶּה בִּשְׁבִילֵךְ דּוּגְמַת אוֹתוֹ בֶּכִי, כִּי גַם אַתְּ תֶּחֱרְבִי כְּמוֹהוּ:
37 קֵיצֵךְ. לְשׁוֹן ״קַיִץ״ שמואל ב טז:א – תְּאֵנִים; וְ״קִצֵּךְ״ ירמיה נא:יג, שֶׁהִיא לְשׁוֹן קֵץ – אֵין בּוֹ יוֹ״ד וְהַצָּדִ״י דְּגוּשָׁה:
