10 וְֽהַיּ֨וֹם הַה֜וּא לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֣ה צְבָא֗וֹת י֤וֹם נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יֱהֹוִ֧ה צְבָא֛וֹת בְּאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃
10 וְרָוְתָה. לְשׁוֹן שֹׂבַע. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן שִׁכָּרוֹן, כְּמוֹ ״שֵׁכָר״ במדבר ו:ג דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״מְרַוֵי״ תרגום אונקלוס:
11 בְּאֶרֶץ צָפוֹן. שֶׁהָלַךְ פַּרְעֹה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר בְּכַרְכְּמִישׁ, וְגַם נָפַל וְנֶהֶרְגוּ גִּבּוֹרָיו ירמיה מו:ב-ו, וְהוּא בָּרַח מִן הַמִּלְחָמָה:
