1 וַיִּמְלֹךְ מֶלֶךְ. לְפִי שֶׁמֵּעַתָּה בָּא לְסַפֵּר וְלוֹמַר שֶׁנִּתְקַיְּמוּ הַפּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁנִּבָּא עַד הֵנָּה, הִתְחִיל לוֹמַר כֵּן: וּבְבֹא עֵת הַפְּקֻדָּה, שֶׁקָּרְבוּ הַיָּמִים לְהִתְקַיֵּם הַדְּבָרִים, וַיִּמְלֹךְ מֶלֶךְ אַחֵר עַל יְהוּדָה תַּחַת כָּנְיָהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים וְגוֹ׳:
2 וְיִרְמְיָהוּ בָּא וְיֹצֵא בְּתוֹךְ הָעָם. כְּשֶׁמָּלַךְ צִדְקִיָּהוּ, צִוָּה וְהוֹצִיאוּהוּ מִבֵּית הַכֶּלֶא שֶׁכְּלָאוֹ יְהוֹיָקִים. שֶׁצִּדְקִיָּה הָיָה צַדִּיק וְדוֹרוֹ רְשָׁעִים, וִיהוֹיָקִים הָיָה רָשָׁע וְדוֹרוֹ צַדִּיקִים סנהדרין קג.:
4 שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם. בִּסְפִינוֹת הָיוּ בָאִים, וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם, וְהֵצִיף עָלָיו כְּמוֹ נוֹדוֹת וְאוֹבוֹת כְּלוֹמַר נְפוּחוֹת דּוֹמוֹת לְעוֹרוֹת בְּנֵי אָדָם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: מַה זֹּאת? אָמְרוּ: אֵלּוּ אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁטִּבְּעוּם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לְעֶזְרָתָם בַּיָּם. מִיָּד שָׁבוּ לְאַרְצָם איכה רבה ד, כ:
5 לַחֲלִק מִשָּׁם בְּתוֹךְ הָעָם. ״לְפַלְגָא אַחֲסַנְתָּא דִילֵיהּ בְּגוֹ עַמָּא״ תרגום יונתן. וּבְעוֹד הַכַּשְׂדִּים צָרִים עָלֶיהָ לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הָעִיר שֶׁלֹּא תִלָּכֵד:
6 וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻּוֹת. מְמֻנֶּה לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יֵצֵא אִישׁ מִן הָעִיר לְהַשְׁלִים אֶל הַכַּשְׂדִּים:
7 בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה. הוּא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר ירמיה כח:א. בֶּן בְּנוֹ הָיָה זֶה, וּלְכָךְ יִחֲסוֹ הַכָּתוּב, לְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּחֲנִיף לָרָשָׁע סוֹף נוֹפֵל בְּיָדוֹ סוטה מא: אוֹ בְּיַד בְּנוֹ אוֹ בְּיַד בֶּן בְּנוֹ; וְיִרְמְיָה הֶחֱנִיף לוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ: ״אָמֵן יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרֶיךָ״ ירמיה כח:ו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁצִּוָּה חֲנַנְיָה אֶת בְּנוֹ: רְאֵה שֶׁאֲנִי מֵת עַל יְדֵי יִרְמְיָה, וְהֶעֱמִידַנִי שַׁקְרָן בִּנְבוּאָתִי; אִם תּוּכַל לְהַכְשִׁילוֹ, הַכְשִׁילֵהוּ. וּבְנוֹ צִוָּה גַּם הוּא לְבָנָיו כָּךְ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׁעָה, הִכְשִׁילוֹ:
8 וְאֶל הַחֲנֻיּוֹת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְגַיו מִן חֲנָוָאתָא״; חֲנֻיּוֹת הָיוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית הַכֶּלֶא:
