1 לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה מֵֽאֲנָה֙ הֵרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃ ס
2 הָיוֹ תִהְיֶה לִי. אַתָּה הוֹוֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב. כְּאָדָם שֶׁמִּבְטָחוֹ נִפְסָק מִמֶּנּוּ, שֶׁאַתָּה מַנִּיחֵנִי לְהִצְטַעֵר בְּיָדָם. אַכְזָב מָקוֹר פּוֹסֵק, פייליינ״ץ בְּלַעַז: