1 אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ. וְאָז מֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ – מֵחַמָּה לוֹקָה וּמִמְּאוֹרוֹת לוֹקִין:
11 וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ. הַגּוֹיִים. וּמָה הִיא הָאַחַת מוּסַר הֲבָלִים שֶׁל עֵץ שֶׁלָּהֶם וְיִתְיַסְּרוּ עָלָיו. יִבְעֲרוּ לְשׁוֹן שְׁטוּת, וְכֵן וְיִכְסָלוּ:
13 וַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת. לָמָּה? כִּי הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, לְכָךְ יָכוֹל לְאַמֵּת דְּבָרָיו. אֲבָל בָּשָׂר וָדָם – אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת, וּמֵת אוֹ תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ אוֹ יוֹרֵד מִנְּכָסָיו, וְאֵין בְּיָדוֹ לְקַיֵּם פסיקתא רבתי יד:
14 כִּדְנָה תֵאמְרוּן. אִגֶּרֶת הִיא שֶׁשָּׁלַח יִרְמְיָה לִיכָנְיָה וְגָלוּתוֹ בַּגּוֹלָה, לְהָשִׁיב לַכַּשְׂדִּים אֲרָמִית תְּשׁוּבָה, אִם אוֹמְרִין לָהֶם לַעֲבוֹד לַעֲבוֹדָה זָרָה תנחומא, שופטים יב:
22 אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ. הַחְבִּיאוּ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּנוֹשִׁי מֵאַרְעָא סְחוֹרְתִּיךְ״, כְּמוֹ ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״ הושע יב:ח; וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ כִּנְעָתֵךְ – לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, וְאִסְפִּי – לְשׁוֹן שְׁחִיָּה: שְׁחִי וְהַשְׁפִּילִי יוֹתֵר מִשִּׁפְלוּת אֶרֶץ אֶת הַכְנָעָתֵךְ, אַתְּ, יְרוּשָׁלַיִם, הַיּוֹשֶׁבֶת עַתָּה בַּמָּצוֹר:
29 לֹא הִשְׂכִּילוּ. לֹא הִצְלִיחוּ בְּמַלְכוּתָם; כְּמוֹ ״בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל״ משלי יז:ח, שמואל א יד:מז:
31 לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ. כִּי יֵצֶר הָרַע שֶׁבָּרָאתָ בּוֹ מַטֵּהוּ מִן הַדֶּרֶךְ. דָּבָר אַחֵר: יָדַעְתִּי ה׳ כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ, אֵין בְּיַד כָּל אָדָם כֹּחַ לְהַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, וְאִם לֹא עַל פִּיךָ, אֵין כֹּחַ בְּיַד אוֹיֵב לְהַחֲרִיב בֵּיתֶךָ: