1 וַתַּ֤עַל הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הָיָ֨ה מַעֲמִ֧יד בַּמֶּרְכָּבָ֛ה נֹ֥כַח אֲרָ֖ם עַד־הָעָ֑רֶב וַיָּ֕מׇת לְעֵ֖ת בּ֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃
1 וַתַּעַל הַמִּלְחָמָה. נִסְתַּלְּקָה, וְלֹא הוּזַק אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, כִּדְבַר הַנָּבִיא שֶׁאָמַר: לֹא אֲדוֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם – לְשָׁלוֹם לֹא נֶאֱמַר, כִּי נֶהֱרַג אַחְאָב:
2 מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה. הֶחֱזִיק וְעָמַד בַּמֶּרְכָּבָה, שֶׁלֹּא יָבִינוּ יִשְׂרָאֵל מַכָּתוֹ וְיִבְרְחוּ, וּתְחִלַּת נְפִילָה נִיסָה:
