רש"י על הושע ג׳:ה׳

5 אַחַר. יְמֵי הַגּוֹלָה.

6 יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי רְחַבְעָם – בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב מלכים א יב:טז: ״מַה לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״לְאָהֳלֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ שם – אַל תִּקְרֵי ״לְאָהֳלֶיךָ״ אֶלָּא ״לֵאלֹהֶיךָ״, ״רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד״ שם – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: אֵין מַרְאִין סִימָן טוֹב לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְשׁוּ שְׁלָשְׁתָּן: ״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳״ – זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, ״וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״וּפָחֲדוּ אֶל ה׳ וְאֶל טוּבוֹ״ – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה״: