1 וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי. יָמִים – שְׁנַיִם, רַבִּים – שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. אֵלּוּ חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁבֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, בּוֹ בַיּוֹם נָתַתִּי לָהֶם הַתּוֹרָה, וּבָהּ הִזְהַרְתִּיהָ הושע ב:טו; פסיקתא דרב כהנא יב,ד:
3 וְגַם אֲנִי אֵלָיִךְ. ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ שמות כ:ב. וַאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת מֵחֲמִשִּׁים יוֹם, אֶחָד לְסוֹף חֹמֶר וְאֶחָד לְסוֹף לֵתֶךְ, כְּנֶגֶד הַמָּן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְסוֹף שְׁלוֹשִׁים יוֹם בְּט״ו בְּאִיָּר, וּמִשָּׁם לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם מִנְיַן סְאִין שֶׁל לֵתֶךְ, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן שמות יט:א. וּבְשֵׁם רַב הַאי מָצָאתִּי דָּבָר הָגוּן, ״וָאֶכְרֶה לִי וְגוֹ׳״, קָצַבְתִּי דְּמֵי כֹּפֶר פִּדְיוֹנָהּ לְנֶגְדִּי בְּדָמִים קַלִּים: הָאוֹמֵר עֶרֶךְ נַפְשִׁי עָלַי ״אִם מִבֶּן שִׁשִּׁים וָמַעְלָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל״ ויקרא כז:ז. וְחֹמֶר שְׂעוֹרִים. עֵרֶךְ זָכָר ״מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן שּׁשִּׁים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל״ ויקרא כז:ג, וְהֵם דְּמֵי פִּדְיוֹן חֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁגַּם הוּא חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף ויקרא כז:טז. וְלֵתֶךְ שְׂעוֹרִים דְּמֵי פִּדְיוֹן קַרְקַע לֵתֶךְ שְׂעוֹרִים לַמִּקְדָּשׁ, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים הוּא עֵרֶךְ הַקָּצוּב מִבֶּן חֹדֶשׁ עַד חָמֵשׁ שָׁנִים חָמֵשׁ שְׁקָלִים ויקרא כז:ו, וּ״מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים עַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ עֶשְׂרִים שְׁקָלִים״ ויקרא כז:ה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אַחַר כָּל הַחִבָּה הַזֹּאת, אָמַרְתִּי לָהּ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי אִם תִּזְנִי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בָּנַיִךְ אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שַׂר וְאֵין זֶבַח בַּמִּקְדָּשׁ בִּיהוּדָה, וְאֵין מַצֶּבֶת הַבַּעַל בְּשׁוֹמְרוֹן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אֵפוֹד שֶׁל אוּרִים וְתוּמִּים הַמַּגִּיד לָהֶם נֶעֱלָמוֹת, וְאֵין תְּרָפִים, הֵם דְּמוּת הַנַּעֲשִׂים בְּכִוּוּן שָׁעָה אַחַת הָעֲשׂוּיָה לְכָךְ וּמְדַבְּרִים מֵאֲלֵיהֶן וּמַגִּידִים נֶעֱלָמוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״וְלֵית אֵפוֹדָא וּמְחַוֵּי״.
